אין דבר העומד בפני הרצון (?)
חברה טובה שלי כל הזמן נותנת לי דוגמה של אישה שהיא מכירה, שלא נותנת לנכות לעצור אותה. משתתפת בחוג ריקודים על כיסאות גלגלים, מטיילת בעולם.. מנגד, איש חכם אמר לי שבחיים גם צריך להיות ריאלי ויש דברים שלא תהיה. למשל אסטרונאוט, גם אם ממש תרצה. בשנת 2012 נרשמתי ללימודי הוראה במסלול להסבת אקדמאים, מתוך מחשבה שלהיות מורה לאנגלית יתן לי ביטחון תעסוקתי. הלימודים היו מהנים, המציאות הפרקטית, התגלתה כקצת פחות מהנה. ידעתי שיהיה לא קל פיזית, אבל לא תיארתי לעצמי עד כמה (כתבתי יותר בפירוט על הנושא בפוסטים הקודמים) החוויה שלי כמורה בשנה הראשונה הייתה מאוד לא פשוטה. הגעתי מלא מוטיבציה וגם מלא חששות. לאחר שעברתי החמרה במצב כמה שנים לפני כן, הגוף שלי כבר לא היה אותו דבר כמו ביום שסיימתי את לימודי ההוראה, ועדיין אמרתי לעצמי שאני לא מוותר. התקבלתי לעבודה בחטיבת ביניים ב2018. בשיעור הראשון, ישבתי מול התלמידים (כי אני לא יכול לעמוד לאורך זמן), הצגתי את עצמי בקצרה, לקחתי אוויר וסיפרתי להם שיש לי מגבלה פיזית מסוימת. הם היו חמודים בתגובתם. כמו מורה טוב דאגתי גם לציין שמי שחושב שיוכל לנצל את המצב שלי לטובתו כדאי ש