כשאהיה גדול
אתחיל דווקא מהסוף: בעוד שלושה חודשים עבדכם הנאמן יקבל תעודת הוראה למקצוע האנגלית, ויהיה מורה בישראל. המסע החל לפני יותר משנתיים ואני רוצה לספר קצת על הרציונל שמאחוריו.
מי שקרא את הפוסטים הקודמים שלי כבר מבין שלחיות עם CMT זה אומר לקבל החלטה, בכל רגע ורגע. האם לשטוף כלים היום או לעשות כביסה. האם ללכת לשירותים באמצע השיעור (מה שאומר לרדת קומה במדרגות) או להתאפק עוד חצי שעה. קל וחומר בהחלטות המשמעותיות יותר שלכולם יש, כמו מה-אני-רוצה להיות-כשאהיה-גדול. סיימתי את התואר הראשון והייתי בצומת דרכים. הייתי אחרי "החמרה במצב" בפעם הראשונה בחיי, והבנתי שסביר שזה יקרה שוב עוד כמה פעמים בעתיד. אז איך מחליטים על כיוון מקצועי שיתאים גם ליכולות ולרצונות שלי עכשיו בגיל 30 + וגם יתאים בעוד 10 שנים נגיד. כי זה לא מצב חיים שמאפשר "לזרום" ולהחליף עבודה כל שנתיים שלוש, כפי שהייתי רגיל לעשות
ניסיתי לחשוב מה היכולות שלי. כל חיי עסקתי בהדרכה בחינוך הבלתי פורמלי, ואני אוהב את השפה האנגלית. אחד ועוד אחד שווה תעודת הוראה. כמו כן זהו מקצוע מבוקש, ויש שפע של מסגרות שאפשר לעבוד בהם ולחיות באמת לא רע מזה. כן, צר לי לאכזב. אין בי טיפה של תחושת שליחות חינוכית. לא עזבתי משרת הייטק מרופדת לטובת קפה "עלית" בחדר מורים. הדבר היחיד שעניין אותי זה הפחד מהעתיד. אני שמח להגיד, שעם הזמן הבנתי גם שאני ממש נהנה מזה.
וזה לא פשוט. מהר מאוד אחרי שנרשמתי ללימודים תקפה אותי המחשבה "מה עשית? מה לעזאזל חשבת לעצמך?מורה מקצועי עובד 7 שעות ביום, מסתובב במסדרונות ועובר בין הקומות בבית הספר כדי לעבור מכיתה לכיתה. איך בדיוק תעשה את זה?"
"אין דבר העומד בפני הרצון" זה משפט נהדר נכון? וכמה "סופרמנים" אתם מכירים מקרב הסביבה הקרובה שלכם, לא מהסיפורים הרנדומליים בעיתוני סוף השבוע?...
אז זה לא היה פשוט והתהליך היה מלווה בהמון חששות האם זה בכלל יצליח. אבל בסופו של דבר זה עבד. כחלק מהלימודים שלי, אני מלמד יומיים בשבוע בבי"ס תיכון. התמזל מזלי ומצאתי בי"ס שיש בו כיתת אנגלית, מה שאומר שאני מגיע בבוקר, עולה 20 מדרגות אל הכיתה ונשאר שם עד סוף יום הלימודים. אני מלמד בישיבה וממעט להסתובב בין התלמידים, רק כשזה ממש נחוץ. במקום לכתוב על הלוח, אני משתמש במחשב נייד ומקרן. אז בסוף השנה אקבל את התעודה, ואצטרך למצוא בי"ס שיעסיק אותי לשנת סטאז'.
המסע עוד לא נגמר, והחששות עדיין כאן, אבל כל הצלחה קטנה בהחלט גורמת להרגשה שעשיתי בחירה נכונה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה