להעביר את זה הלאה

ילדים כן או לא. זאת שאלה מעניינת ובעיני גם חשובה.

אני מרגיש בשנה האחרונה שעברתי תהליך של גדילה, ללא קשר ל CMT. לרוב חבריי הנשואים יש ילד אחד לפחות. אותי זה לא משך במיוחד, "אני עוד ילד בעצמי" אמרתי. רוב האנשים שאני מכיר כן רוצים להביא ילדים בשלב כזה או אחר בחיים שלהם. כך שבתוך העובדה שאני מחפש זוגיות, עולה גם השאלה הזאת. ולפתע בשנה האחרונה, חל בי שינוי. משהו בי נפתח לדבר.

CMT היא פגיעה גנטית שעוברת בתורשה. כאשר לאחד ההורים יש CMT, יש סיכוי של 50% שגם הילד יוולד עם הפגיעה. אני רוצה שתעצרו לרגע ותחשבו עם עצמכם באמת ובכנות, מה הייתם עושים עם הידיעה הזאת. אני רק אשתף שאני עדיין בהתלבטות, ואין לי תשובה. כשהצגתי את השאלה הזאת לאנשים עם CMT בפורומים מרחבי העולם, קיבלתי מגוון תשובות. חלק בוחרים בהפרייה מלאכותית. חלק מוותרים על ילדים בכלל. חלק בוחרים להביא ילדים תוך השלמה מלאה עם הדבר ודיברתי עם משפחה שבה אחד ההורים עם CMT  וארבעת ילדיו עם CMT והבת הגדולה בהריון.


לפני כשבוע שוחחתי עם בחורה מקסימה שביקשה לדבר לאחר שקראה את הבלוג שלי. היא שאלה אותי מה אני חושב על ילדים ושיתפתי אותה. היא מחזיקה בדיעה שזה לא אמור לעצור את האדם עם הפגיעה מלהביא ילד לעולם אם הוא רוצה, אפילו במחיר הסיכון (או הסיכוי) של העברת הפגיעה בתורשה. עוד היא אמרה שגם אם הייתה יודעת במהלך ההריון עם בנה, שיש לו CMT לא הייתה לרגע שוקלת להפסיק את ההריון. אחרי הכל, לתפיסתה, יש דברים הרבה יותר גרועים בחיים מCMT ועובדה שאני מנהל חיים שלמים יחד עם זה.

עם המשפט האחרון הסכמתי בהחלט. אבל לגבי הנושא הנדון, זה שונה ברגע שאתה יודע, שאתה זה שהולך להעביר את זה הלאה. 

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

שישים שניות על ביטוח לאומי

אין דבר העומד בפני הרצון (?)

כוח