עולה ויורד, עולה ויורד
בעקבות אירועים אחרונים, הבנתי את משמעות האמרה שבני אדם הם יצורים שמסתגלים.
עד כדי כך, שאחרי שנים של חיים במצב הפיזי הזה, אפילו עולם המושגים שלי מסתגל ומתעצב בהתאם.
ניסיתי להסביר למישהו שאני חווה "כאבי גדילה". לא במובן הפיזי אלא ההתפתחותי, אישיותי. אמרתי לו "זה כמו לעלות הרבה מדרגות בקצב קבוע ואז פתאום יש מדרגה אחת קצת יותר גבוהה וזה ממש מאמץ לטפס למעלה"... מיותר לציין שהוא לא ממש התחבר לדוגמא שלי. הבנתי למה הוא לא התחבר, כאשר יום אחד עליתי במדרגות לאיטי איפושהו, בעוד מישהי בערך בגילי דילגה בקלילות למעלה, והשאירה אבק מאחורי.
קבעתי להיפגש עם מישהי והיא הציעה מקום נהדר שאני מכיר על חוף הים. הבעיה: ירידה של המון מדרגות. מצד אחד אני לא רוצה לשקר ומצד שני לא רוצה שזה יהיה הדבר הראשון שעל פיו ישפטו אותי. אז פעם אני "בולע את הצפרדע" ופעם אני מנסה לתמרן את השיחה כך שנבחר מקום אחר. אבל יש את אלה שמתעקשות. כך יצא שביליתי פגישה אחת של שעתיים טיול רגלי בנמל יפו... אחרי שעשיתי את זה כמה פעמים ושילמתי את המחיר, נשבעתי שלא עוד. בסוף אמרתי לזאת עם הים: "אני אהיה אחרי יום עבודה ולא בא לי על כל המדרגות האלה שבירידה לשם"... שוב מיותר לציין שמה שלי נראה כמו הסבר הגיוני לחלוטין, העלה אצלה חשד.
והאחרונה, אוהבת להסתובב ולטייל, ניחשתם נכון, בנמל. אז מה עושים? "אני לא ממש אוהב להסתובב" אמרתי תוך שילוב של נימה מבודחת בקול. נראה לי לגיטימי לא? בנאדם לא אוהב לטייל. בואי נקבע מקום וניפגש לא? אז מסתבר שלא. "זה דבר מוזר להגיד" הייתה התשובה. ושוב החשד. ושוב ההסבר המעורפל. עולה ויורד, עולה ויורד.
שבוע טוב לכולם!
תגובות
הוסף רשומת תגובה